העלווים הדת העלווית היא שילוב של עיקרי אמונה ומנהגי פולחן מדתות שונות. שמם המקורי של בני הכת הוא נוציירים.
ישנן גרסאות שונות למקור השם: א. משכנם המקורי של הנוציירים בג'בל אלנוציירה שהוא רכס הרים בצפון מערב סוריה. ב. צורת הקטנה על דרך זלזול של המילה "נצארה" (נוצרים), רמז לזיקתם לנצרות. ג. צורת הקטנה של המילה "אנצאר" (תומכים) כינוי לתומכי הנביא מחמד, שתמכו בו כאשר היגר למדינה. ד. שם הכת קשור למחמד אבן נוצייר מתומכיו של האימאם השיעי חסן אל עסכרי שנודה על שום אמונותיו הדתיות הקיצוניות.
הם מעדיפים להיקרא עלווים כלומר "נאמני עלי" וצאצאיו. הכוונה לעלי בן אבי טאלב שהיה דודו וחתנו של הנביא מחמד שהוא אבי הפלגים השיעים באסלאם. העלווים מונים כיום כמיליון נפש והם קבוצת המיעוט הגדולה בסוריה. מקובל, כי מוצא הדת מהאיסמעאליה, אם כי אין לכך הוכחות. הדת העלווית היא דת סודית. רק חכמי הדת – החאצ'ה, בקיאים בה. לשאר פשוטי העם – עאמה – יש אפשרות להצטרף לחאצ'ה החל מגיל 18.
העלווים אינם מקיימים את מצוות האסלאם. למעשה האסלאם אינו מכיר בהם כלל. העלווים מאמינים ברעיונות נוצריים כגון האלוהות שהתגלתה בצורת שילוש לאורך ההיסטוריה שבע פעמים. בכל תקופה מתגלם השילוש באישים חשובים מההיסטוריה היהודית הנוצרית והיוונית. השילוש האחרון: עלי – שמש, מחמד – ירח וסלמאן אלפארסי – כוכב, שהוא דמות נערצת באסלאם, מתומכי מחמד. טקסי הפולחן לשילוש הקדוש שמשתתפים בו גברים בלבד מתקיים בחגים השונים על פי הלוח הנוציירי. הפולחן כולל שימוש בלחם ויין, מדיטציה מרוכזת בדמויות השילוש. בפולחן הנוציירי משולבים גם אלמנטים אליליים כגון פולחן שבו מזהים את דמויות השילוש עם השמש והירח. העלווים מתפללים כאשר פניהם אל השמש. לבני העדה ציוויים מוסריים כלליים כגון איסור רצח, גניבה אמירת שקר חובת נאמנות למנהיגי העדה. כמו כן עליהם להשתתף בטקסים פולחניים, עליות לקברי קדושים. מאפיינת אותם האמונה בגלגול נשמות.
מה מקור כוחם: היו מיעוט נרדף עד לתקופת המנדט הצרפתי 1944, הצרפתים טיפחו קבוצות מיעוט נגד הרוב המוסלמי וקדמו אותם בתוך הצבא הסורי שהיה בחסותם, ולכן ניתנה להם אוטונומיה. נוצר מצב שרוב הקצונה הבכירה הייתה עלווית. משנות ה-50 רובם הצטרפו למפלגת הבעת' בסוריה, שערכיה היו לאומיים חילוניים – פאן ערביים – כל הערבים בני עם אחד. המפלגה ביצעה הפיכות צבאיות (1963, 1966) בהנהגת קציני צבא ובראשותם חאפז' אל אסד שהפך לנשיא סוריה ושלט בה כמעט 40 שנה עד מותו. אסד הבין כי אין לזלזל בכוח המוסלמי, לכן מצא אימאם שהכריז כי העלווים הם מוסלמים טובים. האימאם – מוסא סאדר, נעלם בלוב. כך נוצרה תופעה שאין לה אח ורע בנוף הפוליטי של המזרח התיכון: מיעוט (העלווים) השולט על רוב (מוסלמים סונים) .
