טיולים והרצאות - 072-3952281

סיור בתל חי - רקע, עובדות ומאורעות

פורסם בתאריך 27 בספטמבר 2011

תל חי הוא אתר זיכרון בגליל העליון, הנמצא ליד כפר גלעדי, בו התחולל קרב היסטורי בתולדות ישראל ומייצג לחימת מעטים מול רבים ואת קדושת ערך ההתיישבות הציונית.

 

תחילת ההתיישבות וההתקפות – הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור בֵּיי, רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה שהוקמה ב-1896. חלק משטח אדמות תלח'ה נשאר לא מעובד ולכן נמסר שטח זה בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה. המתיישבים היו: אליהו אליוביץ, אשר עזב את זיכרון יעקב אחרי המרד כנגד וורמסר, מאיר לישנסקי, פייביש גולדברג, זכריה חיותמן וג'סי חיותמן, האיכר השישי היה מאיר פרידמן, אולם הוא החליט לעזוב כעבור כחודשיים ובמקומו הגיע המדריך החקלאי מיכאל פפו שבא לנסות לגדל כותנה בעמק.

ב-1907 החל לפעול כמשק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, כשהמרכזי בהם הוא דו קומתי ומכונה "העלייה". ב-1916 נאחזה במקום קבוצה מאנשי "הרועה". למקום החליטו לקרוא "תל חי", בדומה לשם המקום בערבית "תלח'ה".

בתחילת 1920 החלו באזור התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון – כפר גלעדי, מטולה ותל חי. מטולה הייתה יישוב קטן יחסית ואנשיה החליטו לנטוש בשלב מוקדם בעוד אנשי כפר גלעדי ותל חי החליטו להישאר. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגנים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, עליהם פיקד יוסף טרומפלדור. בפברואר מתחילות התקפות על היישובים, ובאחת מהן נהרג בשדה סמוך לתל חי אהרון שר. כמו כן נהרג שניאור שפושניק לפני ההתקפה המרכזית.

נפילת תל חי – השטח שבו ישבה תל-חי היה אמור להיות שטח צרפתי, לפי הסכם סייקס – פיקו לאחר מלחמת העולם הראשונה. היישובים היו מנותקים כיוון שישבו בשטח הצפוני ביותר בארץ ישראל. מסביב ליישובים היו כפרים בדווים שהתנגשו לא פעם עם היהודים.
המצב המתוח בסוריה בעקבות המלכתו של פייסל למלך סוריה והדחתו על ידי הצרפתים גרם להתדרדרות נוספת במצב הביטחון באזורים נידחים בסוריה ובלבנון, ביניהם גם אצבע הגליל.
התדרדרות מצב הביטחון באצבע הגליל גרמה לוויכוח ביישוב היהודי האם לפנות את האזור מהמתיישבים. בעוד שזאב ז'בוטינסקי טען בעד פינויים הרי מפלגות הפועלים התנגדו לכך. לבסוף הוחלט על תגבור האזור ויוסף טרומפלדור (שהיה גיבור מלחמה ברוסיה) נשלח לסייע לתושבים.

מאורעות תל-חי – בי"א באדר תר"פ (1 במרץ 1920) הגיעו בדואים בראשות כאמיל אפנדי לתל-חי אולם היהודים לא אישרו להם להיכנס. טרומפלדור אישר לבסוף לשיח' כאמיל וכמה מחייליו להיכנס ליישוב לאחר שטענו כי הם מחפשים צרפתים המתחבאים בו.
במהלך הביקור, בעת ששהה בעליית הגג של המבנה המרכזי בחצר תל-חי (תל-חי הייתה בנויה כחצר ענקית), החליט כאמל להחרים את נשקם של אנשי תל חי. כשאנשיו ניסו לקחת את נשקה של דבורה דרכלר בכוח, פקד טרומפלדור לפתוח באש על התוקפים. בעוד המגנים היהודים נלחמו עם הכוחות הערביים מחוץ לשערי החצר, התבצרו כאמל ואנשיו בעליית הגג והסבו אבדות רבות לכוחות המגן מפנים. במהלך אחת ההפוגות הצליח כאמל לסגת מעליית הגג ולחבור שוב לאנשיו. הקרב נמשך עוד מספר שעות אולם לבסוף נהדפו כאמל ואנשיו ונסוגו. למרות נסיגה זו, האבדן הגדול של האנשים והתחמושת בקרב מגני תל חי הוביל לנטישתו.

לא ברור אם כוונתו של כאמל הייתה מתחילה להערים על טרומפלדור על-מנת להיכנס למבנה ולהפתיע את מגניו, או שהוא באמת התכוון לבדוק אם קיימת שם נוכחות צרפתית. לפי עדותו של פנחס שניאורסון, במהלך הקרב ניסה כאמל לשכנע אותו שהאש נפתחה מצד היהודים ושהוא בא בכוונות שלום. שניארסון הסכים לתת לו לסגת מעמדתו ולחזור לאנשיו, אולם הוא לא הצליח לתקשר עם כוח מגן אחר, שהמשיך לירות על כאמל ואנשיו לאורך כל הקרב.

במהלך הקרב, טרומפלדור ויעקב טוקר רצו מהר לסגור את השער כדי שלא ייכנסו הבדואים. 3 כדורים פגעו בטרומפלדור ופצעו אותו קשה, אולם רוחו לא נפלה, והוא הספיק לסגור את השער. יעקב טוקר גם נפגע קשה. במהלך הקרב נהרגו עוד ממגני תל-חי והם: שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בסוף הבדווים נטשו את האזור כיוון שידעו שלא יוכלו לכבוש את תל-חי.
לאחר הקרב ונטישת תל-חי – לאחר הקרב הגיע הרופא גרי מכפר גלעדי טיפל בטרומפלדור ועודד את רוחו. מדווח כי לפני שמת אמר טרומפלדור "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו". לעת ערב עזבו מגני תל-חי, כשלושים במספר, את היישוב וכעבור זמן קצר ננטש גם כפר גלעדי. תושבי שני היישובים הגיעו ליישוב איילת השחר.

 

החזרה לתל חי – הכוחות הצרפתיים לחמו בצורה נחרצת נגד הפורעים הערבים בגליל העליון עד להשגת שקט בחודש יולי. באוקטובר חזרו המתיישבים היהודיים אל שלושת היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטת בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגנים הייתה לסמל ובזכותם נכללה ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל.
שיקום וזיכרון – תל-חי היא סמל לגבורה עד היום, ומדי שנה יש אזכרה לטרומפלדור וחבריו. כעבור מספר שבועות לאחר נטישתה חזרו תושבי תל-חי וכפר גלעדי ליישוביהם והוקמה אנדרטה לזכר טרומפלדור ושבעת הלוחמים שנהרגו. לאחר שחזרו תושבי היישובים ליישוביהם היה ויכוח אצל מי יקבר טרומפלדור, בכפר גלעדי או בתל-חי. הסכסוך יושב בכך שטרומפלדור נקבר בין תל-חי ובין כפר גלעדי.
בזכות גבורת תל-חי השטח נכלל במדינת ישראל ובתחום המנדט הבריטי. גם הוקם יישוב יד השמונה דרומית לתל-חי שהיום הוא נקרא קריית שמונה לזכר 8 הנופלים בתל-חי.

נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפסל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורוביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. החצר משמשת כיום כאתר זיכרון והנצחה ובו מוצגת היסטוריית ההתיישבות והחקלאות העברית באותם ימים. בסמוך לחצר נמצאת מכללת תל חי ופארק התעשייה תל חי. לזכר שמונת נופלי תל חי נקראה העיר קריית שמונה.

בי"א באדר מתקיים מידי שנה ברחבת האריה השואג טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגני תל חי. בתנועת הנוער בית"ר (הנושאת בשמה את זכרו של טרומפלדור) נהוג לציין מידי שנה את יום זה בנסיעה לתל-חי, קיום צעדה באזור וטקס אזכרה לנופלי תל-חי ברחבת האריה השואג. בתנועת הנוער בני עקיבא מציינים יום זה בנסיעה של תלמידי כיתות ח' מסניפי התנועה (שבט הרא"ה) לביריה. בתנועת הנוער העובד והלומד מציינים יום הזה על ידי טקס של תלמידי כיתות ט' ברחבי הארץ.

בהשראת עמידת הגבורה של טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי חיבר אבא חושי באביב 1920 את מילות השיר 'בגליל בתל חי'.
ב ־ 1924 הוצבה אנדרטת "האריה השואג”  שפיסל אברהם מלניקוב. על שמו של טרומפלדור נקרא גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור ותנועת הצעירים הציונית "בית"ר".

יזכור
ברל כצנלסון חיבר לזכרם תפילת יזכור אשר מוקראת עד היום בשינויים מסוימים בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. להלן הנוסח המקורי:
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו:
שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב שרף, שרה צ'יז'יק, יעקב טוקר, ויוסף טרומפלדור.
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בו יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.

סיור בתל חי

אם אתם מוצאים עצמכם מרותקים לסיפורים, צמאים למידע נוסף ורוצים לחוות את תל חי ואצבע הגליל מקרוב אז מהרו ליצור קשר.
הסיור באצבע הגליל כולל את שביל הנופלים ותל חי ומלווה בהדרכתו של אבשלום שחר: מורה דרך, מדריך לידיעת הארץ, מרצה וחוקר מזרח תיכון ומורשת צה"ל.

כאשר מכירים את הסיפורים מקרוב אז נוטים לזכור אותם יותר טוב ולהעצים את גודל החוויה!

אודות ״נופים ותרבויות״ - אבשלום שחר

מדריך טיולים בצפון ומורה דרך אבשלום שחר

מדריך טיולים - מורה דרך מוסמך

מורה דרך מוסמך מטעם משרד התיירות. מדריך מוסמך להדרכת טיולים מטעם החברה להגנת הטבע, ריכוז חוגי סיור של החברה להגנת הטבע...

אבשלום שחר © כל הזכויות שמורות, אין להעתיק או להשתמש בתוכן ללא אישור מפורש. אינטרמקס קידום אתרים